מדרש על שמואל א 25:41: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

עבד. זה דוד, שנאמר אנא ה' כי אני עבדך (תהלים קיו ו), ושפחה. זו אביגיל, שנאמר הנה אמתך לשפחה (ש"א כה מא):

דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ו): וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, שׁוֹר, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. חֲמוֹר, זֶה יִשָׂשׂכָר, דִּכְתִיב (בראשית מט, יד): יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם. וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עוֹמֵד לְכַלּוֹת אֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. וּבָנָיו שֶׁל יִשָׂשׂכָר יוֹדְעִין מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם. וְצֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם. וְעֶבֶד, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, טז): אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ. וְשִׁפְחָה, זוֹ אֲבִיגַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, מא): הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכוּ אוֹתָן הַשְּׁלוּחִים אֵצֶל עֵשָׂו וְרָאוּ עִמּוֹ גִּבּוֹרִים מְזוּיָינִין, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, ז): וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו, מַהוּ (בראשית לב, ז): וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אַרְבַּע מֵאוֹת מְלָכִים קוֹשְׁרֵי כְּתָרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבַּע מֵאוֹת מִינֵי אִיפַרְכִין הָיוּ עִמּוֹ. וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר אַרְבַּע מֵאוֹת רָאשֵׁי גְּיָסוֹת הָיוּ עִמּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְיַעֲקֹב כָּל אוֹתָהּ גְּדֻלָּה הָיָה מִתְיָרֵא, וְהָיָה מְחַלֵּק אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, ח): וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ.